מפגש עם המשוררת כרמלה טל ברון, ילידת תל אביב המחלקת זמנה
בין ניו יורק לישראל, והמשורר התל אביבי דוד בובטס יתקיים במסגרת סדרת אירועי "על סף ספר" בהנחיית המשוררת והמבקרת חגית בת–אליעזר. המפגש ישפוך אור על פיסיקה, אור, גיאוגרפיה, יהדות, כמיהה וחברות.
יום ו', ה– 9 במרץ, מתחם הסלון, דיזנגוף סנטר תל אביב, בשעה 12:00 בצהריים. הכניסה חופשית.
"מִבַּעַד לַזְּכוּכִית הַשְּׁקוּפָה הָאֲטוּמָה
לְחַמְצָן אָנוּ צוֹפִים בֵּאלֹהִים עֻבָּר
קָטָן וְחַכְלִילִי הַנֶּאֱבָק עַל חַיָּיו בְּפַגִּיַּת
הַתְּכֵלֶת הַשְּׁמֵימִית"
(גד קינר, מבעד לזכוכית השקופה, מתוך " בְּפַגִּיַּת הַתְּכֵלֶת הַשְּׁמֵימִית")
חוזרים לפגייה ומגלים את האמת
ספר שיריו החמישי של פרופ' גד קינר, שחקן, מרצה, במאי, סופר, חוקר, אביר כבוד של נורבגיה ובן משפחתו של הנרי קיסינג'ר, שופך אור על ילדות מסויטת, על היסטוריה לאומית ואישית ועל מחאה חברתית ומטאפיזית.
ר,
"אֱלֹהִים אַדִּירִים, הַאִם בְּכַוָּנָתְךָ
לְהָקֵל עָלֵינוּ אֶת הַפְּרֵדָה מִן הָאוֹר הַמָּתוֹק
כָּךְ –
עַל יְדֵי הַשְׁקָעָתֵנוּ בְּמִינֵי בְּעָיוֹת בְּרִיאוּת?
כְּעֵין עִוָּרוֹן? חֵרְשׁוּת?
הֵן אֶת הָרְחָשִׁים הָרָמִים שׁוּב אֵינֶנִּי שׁוֹמַעַת." (תמה חזק)
כאב החול שנשפך…
למרות היותו ספר ביכורים, מעורר "דממת חול נשפך", ספר שיריה הראשון של תמה חזק עניין רב בסצינת הספרות המקומית וזוכה להערכה ולתמיכה נדירות.
'עכשיו' 75
בזמנים בהן שולטת מגדריות אופנתית שטחית, מסתכן אדם אחד שהספרות העברית חשובה לו ב"דון-קישוטיות" ומכריז על החשובים שביוצרי המאה ה-21 עד כה מבחינת האיכות האובייקטיבית של שירתם.
ציור: ישי רוסנו
גרפיקה: א.אורן הפקות דפוס
נופי אדם פוגשים צמחים מטפסים
בסלון הספרותי התל אביבי!
המחזאי ארז מירנץ והמשורר ראובן שבת בדיאלוג חושפני ונשכני על תיאטרון, שירה, ספרות ובני אדם
יום ד', ה-5 באוגוסט, "הסלון", דיזנגוף סנטר, תל אביב בשעה: 20:00
תל אביב חיה ובועטת
"חלונות לפארק", ספרו ה-18 במספר של המשורר אשר רייך, יצא בימים אלו בהוצאת קשב לשירה ומציג מוטיבים העוסקים בילדותו במאה שערים, מות בנו המשורר ונופי פארק הירקון הפותחים חלונות לנפשו .
שרים על חיינו בצל המלחמות
ספר השירה החדש של המשוררת והעורכת עדינה מור חיים, "עד הנשימה הבאה" נכתב בעקבות מלחמת צוק איתן. העובדה שהמלחמה כונתה בשם זה והחייל הראשון שנפל במלחמה זו היה איתן ברק החזירה את המשוררת לנפילתו של אחיינה דביר בלבנון ולכל אותם אובדנים שחוותה דרך אובדנים אינסופיים של משפחות יקרות סביבה. דרכם הביטה על חיינו בצל מלחמות: כיצד הן משפיעות על אהבותינו, על זהותנו, על היחסים שלנו בתוך המשפחה, עם שכננו מזוויות ראיה של חייל, אהובה, אם, אב, עד התגבשות השירים לכדי ראיית על לאומית. כיצד זו נקשרת לעבר שלנו כעם למוד הרדיפות והציפיה שלו לעתיד השזורה בסבל הווי מתמשך.
