שרים על חיינו בצל המלחמות
ספר השירה החדש של המשוררת והעורכת עדינה מור חיים, "עד הנשימה הבאה" נכתב בעקבות מלחמת צוק איתן. העובדה שהמלחמה כונתה בשם זה והחייל הראשון שנפל במלחמה זו היה איתן ברק החזירה את המשוררת לנפילתו של אחיינה דביר בלבנון ולכל אותם אובדנים שחוותה דרך אובדנים אינסופיים של משפחות יקרות סביבה. דרכם הביטה על חיינו בצל מלחמות: כיצד הן משפיעות על אהבותינו, על זהותנו, על היחסים שלנו בתוך המשפחה, עם שכננו מזוויות ראיה של חייל, אהובה, אם, אב, עד התגבשות השירים לכדי ראיית על לאומית. כיצד זו נקשרת לעבר שלנו כעם למוד הרדיפות והציפיה שלו לעתיד השזורה בסבל הווי מתמשך.
לדברי העורך, יואב איתמר "מאז ראשית שנות החמישים ויתרה השירה על ראייה לאומית, המנסה להתמודד עם חיינו בישראל בצל מלחמות. בתקופה זו, בה השירה מנסה להשתבלל אל תוך עצמה, קולהּ של עדינה מור חיים הוא קול ברור, חזק וצלול, הניצב על מסורת שירית וקרקע בטוחה ומנסה להתמודד עם בעיות ההווה ולתת קול לחסרי הקול. חשיבותו של ספר זה היא בכֵּנוּת הרגשית ובהקשבה לרוח התקופה ומי ייתן ויהיו אלה אשר יצטרפו למור חייםבניסיונה להתמודד עם ההווה."
עדינה מור חיים היא משוררת, מבקרת שירה, עורכת לשונית ומביאה לדפוס. שיריה ומאמריה פורסמו ב"דבר", ב"מאזניים" וב"מעריב". שני סגנונות שירה מאפיינים את כתיבתה: בסגנון הלירי הקצר יש ניסיון ללכוד את הארעי והחולף, בעוד שבסגנון הפואמי הארוך מתוארות האפשרויות המרובות שיש ברגע נתון, וכיצד משפיע הוא על הסובב. במאמריה יש התייחסות לשירה הצעירה ולצדדיה האסתטיים החדישים, ובספרים שערכה הִנחה אותה קולו המיוחד של הכותב. מיטב מאמריה אוגדו בספר הקול הנכון (תל אביב: ספרי עתון 77, תשע"ב 2012) אסופה חלקית של רשימות שנכתבו על ספרי שירה ופרוזה בין השנים 1985־2002 וראו אור במוספים הספרותיים של 'דבר' ו'מעריב' ובמדור הביקורת של 'מאזניים'.
ספרי שיריה שראו אור עד כה: הקו הלבן (תל אביב: ספרי עתון 77, 2008); המצב והרוח (ספרי עתון 77, 2014). בנוסף היא אמא לליטל הלומדת גיטרה קלאסית באקדמיה למוזיקה וגרה עם בן זוגה דויד קראוס בבת-ים.
בקרוב עומד לצאת לאור בהוצאת ספרי עיתון 77 הספר חוצה שערים למאה אחרת, דרכו מתקיים דיאלוג מרתק בין עברה המסורתי וחצייתה את גבולותיו למחוזות לא מוכרים בחיפוש אחר מוקדי יצירה חדשים ומתחדשים, לבין יצירתו ועברו של המשורר אשר רייך כשני גולים מן התפילות הנבואה והמקרא אל השירה ששורשיה הלשוניים טבועים עמוק ברבדיה של שפתנו הנפלאה ובתרבותנו העשירה. דיאלוג זה משני עברי הזמן, התרבות, המקורות בינה לבין המשורר אשר רייך יצרו תובנות מעניינות לגבי כתיבתו ונושאיה.
“עד הנשימה האחרונה" עדינה מור חיים 61 עמ', עורך: יואב איתמר
הוצאת חבר לעט. מחיר 72 ש"ח. להשיג בחנויות, באינדיבוק ובאתר ההוצאה.
3 שירים מן הספר:
נקודת איסוף
רֶגַע הַגֵּרוּשׁ הַבָּא אָרוּז בְּמִזְוָדָה.
עַל הַמַּסְלוּל בַּדֶּרֶךְ
חֲזָרָה לַחַיָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכִי.
עֲצֵי הָאֵיקָלִיפְּטוּס לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי הַסְוָאָה
הַיָּרֹק נֶעְלָם בְּחָאקִי.
עֲנָנִים כְּחֻלִּים נָעִים דָּרוֹמָה.
עִם לֹבֶן נוֹצָתָם דּוֹהֵר עָשָׁן.
תֹּהוּ שָׁחֹר עוֹלֶה מִמִּנְהֲרוֹת הַחוֹל.
כָּאן נִפְגַּשְׁנוּ. לִפְנֵי
הַפַּעַם שֶׁעָבְרָה.
כְּשֶׁעִשַּׁנּוּ יַחַד סִיגַרְיָה אַחֲרוֹנָה.
שמורה עתיקה
הָעַמִּים הַיְבוּסִיִּים
הַמְּדִינוֹת הַמְאֻחָדוֹת וַאֲנַחְנוּ
לֹא מָצָאנוּ מְנוּחָה עַל מַחְצֶלֶת קַשׁ הָאוֹרְחִים
בְּסָלוֹן בֵּיתֵנוּ מַשְׁקִיפִים מֵאֲחוֹרֵי הַמִּזְרָח
עַד תַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ דֹּם בְּלִבֵּנוּ.
שָׁכַחְנוּ שֶׁבְּמִלְחָמָה נֶהֱרָגִים וְנֶהֱרַגְנוּ בָּהּ מִדֵּי בֹּקֶר
לְיַד הַקָּפֶה שֶׁלְּךָ וְהַמַּאֲפֶה שֶׁלִּי.
כְּכֹל שֶׁאָמַרְתָּ זֹאת דַּעְתִּי
וּכְכֹל שֶׁאֲנִי, אִבַּדְנוּ אֶת חֹם רַגְלֵינוּ
בֵּין סְדִינִים מְקֻמָּטִיםִ בְּאִי אַהֲבָה.
על ראש ההר
אַל תִּבְכּוּ עַל קִבְרִי.
לֹא שָׁם אֲנִי.
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן אֶשֹּׁב,
תְּבוּאָה שֶׁהִבְשִׁילָה,
מַלְקוֹשׁ.
אַל תִּבְכּוּ עַל קִבְרִי
לֹא שָׁם אֲנִי.