סאטירה עם הרבה אהבת הארץ

במציאות התוססת של חיינו, מפליא הדבר עד כמה דלה ספרותינו העכשווית בספרי סאטירה בכלל ובסאטירה שמקורה בצד הימני של המפה, בפרט. מתוך הואקום הזה נולד ספרו הסאטירי של פרופסור בן גדליה שכשמו כן הוא, "סאגה ישראלית".

ניתן להגדיר את הספר כסטירה לוטפנית (ההפך מארסית). הספר האוהב בעיקצוץ מר מתוק את ארץ ישראל נופיה והתפתחותה כמדינת היהודים. הספר נכתב מתוך אינטראקציה של פרופסור בן גדליה  עם ההוויה הישראלית. משחר נעוריו, התנהלו חייו של פרופסור דניאל בן גדליה על מסלול חקלאי: חברת נוער בקיבוץ, בית הספר החקלאי מקווה ישראל, גרעין נח"ל, דוקטורט בפקולטה לחקלאות, מחקר במכון וולקני והוראה בפקולטה לחקלאות. תושב ראשון לציון שצאצאיו פזורים מהר ברכה ואיתמר בשומרון ועד בית חגי אשר בהר חברון. זה ספרו הראשון, ובע"ה, אם יותירו לו זמן תחביביו: טיולי ג'יפים, צילום פרחים וצמחיית הבר של ארץ ישראל, הכנת יין ועוד יבואו נוספים.

עלילת הספר מתפרשת על פני חמישה דורות. נמרוד (נחמן) רבניצקי – הסב, איש העלייה השנייה ממקימי קיבוץ גדות הירדן, זונח את התפילין ומחליפן במכונת חליבה ובמחרשה עברית. בנו גיורא משתחרר מהצבא, שב למשק ומנסה להקים גרעין של בני משקים להתיישבות בבקעה. מקבל כתף קרה מתנועת האם, שב לצבא, מגיע לדרגת אלוף ומגשים את חלומו בערוב ימיו באחת מגבעות בנימין. בנו של גיורא, נמרוד הנכד,  שאישיותו עוצבה בקן השומר הצעיר, נעשה פציפיסט, מקבל פטור משרות בצה"ל. לאחר שהוא מגלה להפתעתו הרבה, שיש אנטישמיות בעולם, הוא עובר משבר זהות.

הספר מגולל גם את סיפור אהבתם התמימה של שינשין, נער גבעות והילה (דור רביעי) – נכדתו של כומר אוונגליסטי. סיפור האהבה מתרחש על רקע המשבר האידאולוגי-ערכי-חינוכי העובר על החברה הציונית-דתית כתוצאה מגירוש עזה וצפון השומרון. בספר נפגוש את משולם אלמליח, בחור בן חיל המחזיר עטרה ליושנה, נעשה עוזר פרלמנטרי, נפרד מהפוליטיקה ופותח מרכול פיצוחים. בלשכתו המפוארת הוא משתף אותנו בעלילותיה של הרשות השופטת אשר חוקקה את החוק "פיליפינית לכל שופט". הספר מסתיים בחתונת העשור, בה מחתנת כרמית הקטנה (דור חמישי) את הסבא שלה (נמרוד הנכד). דמיון וריאליה, פנטזיה וממשות, שזורים למארג של סיפור מופלא. הספר כתוב בהומור דק ובעוקצנות עבה.

"סאגה ישראלית" מאת דניאל בן גדליה, 344 עמ',  מחיר: 48 ש"ח. להשיג באתר

https://matania.ravpage.co.il/saga

Comments are closed.