ספר אוטוביוגרפי חושפני ונועז של מו"לית בכירה נותן מבט רענן על דור הילדים שגדלו בצל השואה, על מעברים כדרך להתמודדות עם קשיים, על החברה הישראלית ועל העולם האקדמי.

ספרה של המו"לית ד"ר לאה צבעוני העתיר פרגמנטים וסיפורים אישיים חושף זיכרונות של אישה שלא הייתה לה נקודת התחלה בטוחה, ואף על פי כן הגיעה להישגים מרשימים בחייה: קריירה מנהלית באקדמיה ובעלת הוצאת ספרים מובילה ותורמת.

גרפיקה:אלה רסקין

חלון ראווה הוא פסיפס אוטוביוגרפי פיוטי, סיפורי ורגשי. טלאים-טלאים בדמות הסוגה הספרותית הפרגמנטרית. ביחידות טקסט קצרות – לעיתים פרוזאיות ולעיתים שיריות – מגוללת דוקטור לאה צבעוני את חייה. הספר, שאך יצא, זכה כבר להמלצות חמות מצד אנשי ספרות.

לדברי המשוררת נעם פרתום: "האסתטיקה הפרומה של הפרגמנט, המושתתת על חלקיות והתבוננות כנקודת מוצא, מאפשרת לצבעוני לצופף את שלל התנסויותיה תחת קורת גג אחת ללא הייררכיה ודרמטיזציה. זוהי חווית קריאה מסחררת ואותנטית מאין כמוה. מה גם שחלון הראווה לא נועד רק כדי לעורר את התעניינותם של העוברים ושבים. זה חלון ראווה מיוחד שהוא כר להרהור ולמבט פנימי של הכותבת ביחס לחייה הנפרשים לפניה בטבעיות כמעט נונשלנטיות וללא סנסציות חרף מורכבותם של הדברים, בתובנות שכל כולן כנוּת פשוטה ואגבית המתארת איך הכול התארע בזמן אמת. הספר בולט בריבוי עניינים באותה הקדרה. סחלב-עד ותאונת דרכים יופיעו זה לצד זה ללא מדרג – הכול משמעותי ויוקד באותה המידה. במקטע "על האושר ועל האהבה" צבעוני מביעה זאת בצלילות נפלאה ומדויקת: "בכיתי בכי של צער. בכיתי בכי של שמחה. הדמעות זלגו. והצער עלה מתוך האושר, והאושר השתכשך בצער, ושניהם נכרכו יחדיו ולא חדלו."

פרופ' נורית גוברין: "קראתי את ספרך בנשימה עצורה. ספר מרתק, חושפני, נועז, כתוב היטב! את יכולה להיות גאה בספר זה ולא פחות בהישגיך בחיים. כל תקלה וכל כישלון, הצלחת להפוך להתחלה חדשה מוצלחת יותר."

המדריך הרוחני זן מסטר ניסים אמון: "גם פילוסופיה מצאתי בו, על נפלאותם ואווילותם של החיים, דרך המסע של אימך. ועל אהבה דרך הסיפורים הקצרים שלך. שמח להכיר אותך כך לעומק, ומתפעל ממך עד מאוד. אחזיר אותי עמי במזוודה הביתה ואתן לו על המדף מקום של כבוד."

פרופ' זיוה שמיר: "נהניתי מכל רגע. הספר כתוב פשוט כתוב נהדר – בלי ייפוי ופרכוס."

פרופ' חמוטל בר-יוסף: "התמלאתי הערכה לחיוניות שלך, לאומץ, לתעוזה, לכישרון, לאנושיות העקשנית, ליושר, לכושר הלמידה המדהים."

הספר חושף גם חלק מהחיים האקדמיים בישראל, גם על הצדדים הפחות זוהרים שלהם, המחברת כותבת למשל: "אחרי עשרים וחמש שנות עבודה במערכת ההשכלה הגבוהה, תשע שנים במועצה להשכלה גבוהה ושש־עשרה באקדמיה למדעים, בשנה השש־עשרה לעבודתי במוסד שבו ראיתי את מרכז חיי התרחשו מאחורי גבי דברים שלא יכולתי לשערם אפילו לא בדמיון פרוע. התברר לי שמאיר צדוק המנהל ובני קדר יו"ר החטיבה למדעי הרוח רוצים להגביל את סמכויותיי. רוצים לעשות כל מה שמתאים להם, לעשות באקדמיה כברכושם, ויפה להם בלי עיניים רואות. לא ידעתי שהם מחפשים אותי כדי להשיג את מטרתם. שהרי ניהלתי את ענייני האקדמיה מתוך נאמנות לתפקידי והשקעתי מכישוריי ומליבי. הם היו שניים מתוך חמשת חברי מועצת האקדמיה, הגוף העליון של מוסד זה, ויום אחד נתלו במעשה טוב ונכון שעשיתי, כדי לסבך את חיי ולשלוט באקדמיה בלי מצרים וכראות עיניהם בלבד"

לאה צבעוני, ילידת 1946 היא בלשנית, עורכת, סופרת ומו"לית ישראלית. למדה באוניברסיטה העברית אנגלית וצרפתית לתואר ראשון, עריכה לשונית, לשון עברית לתואר שני ולתואר שלישי. עבדה 25 שנה במערכת ההשכלה הגבוהה. לימדה עריכה בתואר השני ללשון עברית באוניברסיטה העברית. בשנת 2000 ייסדה את "צבעונים הוצאה לאור", ובה ערכה והוציאה לאור כ-500 ספרים של פרוזה, שירה, עיון, ילדים, מחקר ועוד, כולם מוקפדים בתוכנם ובברם. כתבה סדרת ספרי עריכה המשמשים תלמידים ועורכי לשון. כתבה 4 ספרי ילדים. עוסקת בשימור יצירות ספרות והחייאתן. ערכה את הפרויקט המונומנטלי "עורי שפת עבר" המחזיק 900 שירים על השפה העברית.

"חלון ראוה", ד"ר לאה צבעוני, 205 עמודים, 79ש"ח, להשיג בחנויות הספרים, באתר ההוצאה https://tinyurl.com/55v2n5tt,

 באתר הדיגיטלי עברית https://tinyurl.com/uvbvexhc